אימת הריטלין | הפרעות קשב וריכוז
לכבוד תחילת השנה התחדש גם השיח הציבורי הסוער על טיפול תרופתי בבעיות של הפרעות קשב וריכוז, או כמו שאוהבים לקרוא לו בתקשורת: "אימת הריטלין".
האם השד כל כך נורא?
אין תגובה אחת לריטלין
אני לא רוקחת ולא רופאה, כך שמוקד ההבנה שלי אינו בתרופה עצמה. אני מוסמכת באבחון ובטיפול בלקויות למידה. זה המקצוע שלי. ככזו עבדתי עם עשרות ילדים שסובלים מחוסר קשב, או הפרעות קשב וריכוז, או גם וגם. ראיתי ילדים שהטיפול התרופתי עוזר להם, ראיתי ילדים שמתמודדים מצוין ללא טיפול, ראיתי ילדים שהטיפול משפיע עליהם לרעה והופך אותם לכבויים, וראיתי, ועליהם אני בעיקר רוצה לדבר, ילדים עם קשיים ניכרים בתחום הקשב שלא מקבלים שום סוג של טיפול.
התנגדויות לרטלין?
בין אם בגלל התנגדות לריטלין, בין אם בגלל טיפול תרופתי שלא התאים להם ורופא מטפל שלא היה רגיש מספיק כדי לשוחח עם ההורים על אפשרות אחרת, ובין אם כי אף אחד לא אמר להורים שלילד (בדרך כלל, לילדה…) יש קשיי קשב וכדאי ללכת לבדוק.
והילדים האלה הם פעמים רבות אומללים.
הם לא ילדים שמחים ויצירתיים שהמערכת מדכאת, כמו שקל להניח, כי מערכת החינוך שלנו אכן לא תמיד מעודדת מספיק יצירתיות. הם ילדים שיושבים בכיתה ורואים את כולם מצליחים סביבם בזמן שהם לא. הם רואים את כולם מסיימים את המבחן בזמן שהם עוד בחצי. הם רואים, לפעמים, את האחים הקטנים שלהם קוראים יותר בקלות מהם. וכשהם מגיעים לטיפול בקשיי הלמידה, הטיפול יכול לפעמים להיות איטי ומייסר, כי החוט המסוים במוח שאצלנו אומר "רגע, אני לא מכיר את המילה הזו, אולי כדאי להתעכב עליה לעוד עשירית שנייה" – אצלם הוא רופף. והחוט שאומר "יש פה רק קו אחד, סימן שבתרגיל הזה צריך לעשות פחות ולא ועוד" – גם הוא רופף. וכל אותם חוטים שמשמשים אותנו כדי להמתין, כדי להמשיך לעשות דברים גם אם הם לא הכי כיפיים, כדי להחזיק מעמד גם כשעושים משהו משעמם, כדי להחליט את מה שטוב לטווח הארוך ולא מה שהכי ינעם לי לטווח הקצר – כולם רופפים ולפעמים אפילו משוחררים לגמרי.
אז מה טוב לטווח הארוך? האם טיפול תרופתי או טיפול התנהגותי?
הפרעות קשב וריכוז – סוף פתוח
ריטלין הוא לא תרופת פלא.
הוא בוודאי לא יכול לפתור את הקשיים האקדמיים וההתנהגותיים שיכולים להתלוות להפרעת קשב. צודקים גם ההורים שאומרים שחלק מתופעות הלוואי שלו קשות, ויש ילדים שהוא לא מתאים להם, בדיוק בגלל אותן תופעות לוואי. אבל הוא גם לא קוקאין, והוא לא מסמם את הילד. הוא תרופה. וכמו כל תרופה, צריך להתאים אותו למצב הרפואי והנפשי של הילד/ה, המתבגר/ת או המבוגר/ת, ולא למה שטרנדי לכתוב עליו בסיינטיפיק וויינט.
אבחון וטיפול לא יכולים להתקיים דרך רשתות או כתבות אינטרנטיות. לכן אני ממליצה כן לעשות בדיקות ולפנות לגורמים הנכונים להבין איך לפתור הבעיה.
לפתור הפרעות קשב וריכוז אפשר ובכיף – לילד שלכם.