המפגש היומיומי עם עולם המספרים ממלא מקום נכבד לא פחות ואולי אפילו יותר, מאשר עולם המילים. הוראה מתקנת בחשבון היא אמצעי חשוב מאוד להתמודד עם אחת המיומנויות הכי שימושיות בחיינו. החל מקנייה בסופרמרקט, בדיקת כרטיסי אשראי וכמובן אם ברצוננו לעסוק במקצועות ריאליים (שיש להם ביקוש רב בשוק העבודה).
הוראה מתקנת בחשבון ויתרונותיה
השאלה הבסיסית היא איך רוכשים יכולות מתמטיות והאם זה אפשרי עבור כל אחד ואחת?
התשובה המחקרית לכך בהחלט חיובית. גירי, אחד החוקרים המובילים בתחום טוען כי כולנו נולדים עם יכולות מתמטיות שניתן "לצפות" בהם באמצעות סריקה מוחית. במחקרים שנעשו על לוקים בדיסקלקוליה (לקות למידה במתמטיקה) מתאפיינים בהתפתחות לא תקינה של אזור הIPS. בזמן פעילות מתמטית, איזור זה אמור "להידלק" אך כאשר זה לא קורה בעצימות הדרושה המסקנה היא שיש פה בעיה. כאן נכנס מקומה של הוראה מתקנת בחשבון.
ישנן צורות רבות של דיסקלקוליה: בעיה בתפיסת הייצוג של המספר, קושי בזכירת עובדות של פעילויות חשבוניות (הגורר שימוש נרחב באצבעות), הבחנה בין כמויות שונות של מספרים ועוד. כל הבעיות האלה ועוד הן מושא המחקר של הוראה מתקנת בחשבון. ישנן דרכי לימוד רבות של הוראה מתקנת. קבוצות או יחידים, צרכים לימודיים ומבנה אישיות. כל אלה גוזרים את אופן ההתמודדות עם הקושי שלו. תפקידה של הוראה מתקנת בחשבון הוא גם למצוא דרך להתמודד בצורה מיטבית עם הקשיים החשבוניים (יצירת ארגז כלים מתאים) וגם להביא את התלמיד לכדי קבלה עצמית ושיפור הדימוי העצמי הרעוע.
הנחת העבודה הבסיסית היא שיש לבנות במסגרת הוראה מתקנת בחשבון נדבך על גבי נדבך.
אפילו בכדי לפתור בעיות מתמטיות קלות יש לדעת קודם כל פרוצדורות חשבון שגרתיות. יש קודם כל לתרגל ולתרגל עד להגעה לשליטה ולאחר מכן להתקדם הלאה. אחת השיטות שהוכחו כיעילות היא "הוראה מונחת קוגנטיבית" או בקיצור CGI. צוות שחקר את השיטה מצא כי באמצעות הכוונה נכונה ילדים בגילאים צעירים יכולים לשלוט ב4 פעולות חשבוניות גם ללא לימוד כללים פורמליים. לסיכום: ניתן להסיק כי הוראה מתקנת המשלבת טכניקות לימוד שונות כגון: הדגמה והמחשה המותאמת לפי צורכו של התלמיד, יכולה לקדם בצורה הטובה ביותר את ההבנה והלמידה של תלמידים הסובלים מדיסקלקוליה.