לקויות למידה – מה שרציתם לדעת ולא היה לכם את מי לשאול
לקויות למידה מוגדרות כהפרעה התפתחותית המקשה על הילד לרכוש את הידע בהשוואה לבני גילו. ההערכות הן כי המקור של לקויות למידה הוא בקשרים בין חלקי המוח השונים הקשורים לעיבוד המידע. מכאן, שלקות הלמידה היא מולדת ובחלק מהמקרים תורשתית.
לקויות למידה הן התפתחותיות, כך שאם אדם לא סבל מלקות למידה במהלך שנות הילדות, הוא לא יאובחן כבעל לקות למידה בגיל מבוגר. עם זאת, ייתכנו מצבים בהם אדם מבוגר סבל בילדות מלקות למידה שלא אובחנה.
אילו לקויות למידה קיימות?
החלוקה המקובלת של לקויות הלמידה העיקריות כוללת: לקות בקריאה (דיסלקציה), לקות בכתיבה (דיסגרפיה) ולקות בחשבון (דיסקלקוליה). בנוסף, ייתכנו קשיים ספציפיים בהבנת הנקרא ו/או בהבעה בכתב. חשוב לציין כי יש גם ילדים הסובלים משילוב של לקויות למידה, שתיים או יותר.
לעיתים יש מאפיינים משותפים, בין לקות שפתית ללקות למידה (בעיקר לקות קריאה). אם יש חשד ללקות שפתית, יש לפנות לקלינאית תקשורת. במקרה שהיא תראה בכך צורך, היא תפנה את הילד לאבחון דידקטי.
מה השכיחות של לקויות למידה?
אין תשובה חד משמעית, אם כי ההערכה המקובלת היא שבישראל כ-%01 מהילדים סובלים מלקות למידה או משילוב של לקויות למידה. יש ילדים הסובלים מקשיים לימודיים שונים, שאינם נחשבים ללקות למידה. לכן, חשוב לתת לילד סיוע לימודי, ואם לא חל שיפור מספק, יש לבצע אבחון דידקטי .
האם קיים קשר בין לקויות למידה להפרעת קשב וריכוז?
הפרעת קשב וריכוז הינה הפרעה נוירו-התפתחותית, אשר מאובחנת על ידי רופא שהוכשר לכך (בדרך כלל נוירולוג או פסיכיאטר). הפרעת קשב וריכוז עלולה להשפיע על תפקודי הלמידה, אך היא אינה לקות למידה.
ייתכנו מקרים בהם נוכח לקות הלמידה, יבואו לידי ביטוי סימפטומים המאפיינים הפרעת קשב וריכוז, ולהפך, שכן לעיתים קיימת חפיפה מסוימת בין תסמינים של לקות למידה לבין תסמינים של הפרעת קשב וריכוז. כמו כן, ייתכנו מקרים בהם אנשים סובלים משתי ההפרעות.
במקרה של חשד להפרעת קשב וריכוז ו/או ללקות למידה, יש לפנות לרופא מומחה – לצורך אבחון הפרעת קשב וריכוז; ולמאבחן דידקטי מוסמך – לצורך אבחון לקויות למידה (כך ניתן לבצע אבחנה מבדלת).
מהם הגורמים ללקויות למידה?
לא ידוע על גורם אחד ומובהק, הגורם ללקות למידה. עם זאת, כאמור, ההערכות הן כי לקות הלמידה נובעת מבעיה בתפקוד נוירולוגי מרכזי.
כמו כן, ידוע כי קיים מרכיב גנטי בלקות הלמידה, היות שבלא מעט מקרים, כאשר ילד מאובחן עם לקות למידה, נמצא כי לבני משפחה נוספים יש לקות למידה.
באילו מקרים כדאי שהילד יעבור אבחון של לקויות למידה (אבחון דידקטי)?
מומלץ לפנות לאבחון לקויות למידה, כאשר מבחינים באחד או יותר מהסימפטומים הבאים, הנמשכים לאורך חצי שנה לפחות, תוך פגיעה בהישגי התלמיד – וללא שיפור מספק בעקבות סיוע:
סימפטומים שיכולים להעיד על דיסלקציה: קושי בקריאה, המתבטא בקריאה איטית או בלתי מדויקת (גם בקריאת מילים בודדות). פעמים רבות, נראה הימנעות מקריאה בקול בכיתה או מקריאה בכלל והתעייפות בקריאה.
סימפטומים שיכולים להעיד על דיסגרפיה: קושי בכתיבה, המתבטא בריבוי שגיאות כתיב, מסוגים שונים, בהשוואה לבני כיתתו; כתיבה איטית ומאומצת או קושי בעיצוב האותיות. תיתכן הימנעות מכתיבה או התעייפות מהירה בכתיבה.
סימפטומים שיכולים להעיד על דיסקלקוליה: קושי בחשבון, המתבטא בקושי בביצוע חישובים פשוטים, קושי לזכור פעולות חשבון פשוטות, קושי בהבנה כמותית או בחשיבה מתמטית. בנוסף, כדאי לפנות לאבחון כאשר קיימים קשיים בולטים בהבנת הנקרא ובהבעה בכתב.
כאשר בודקים האם קיימת לקות למידה, חשוב לתת דגש גם למשך הזמן של הקשיים וכמו כן לבחון האם הם ניתנים להסבר על ידי גורם אחר (פגיעה פיזית, נפשית או סביבתית) ולסייע בהתאם. בכל מקרה של חשד, יש לפנות לאבחון דידקטי אצל איש מקצוע, בעל תואר שני באבחון ובטיפול בלקויות למידה.
כיצד מתבצע אבחון דידקטי (אבחון לקויות למידה)?
אבחון דידקטי מבוצע באמצעות בדיקת תפקודי למידה, במטרה למפות את היכולות והקשיים של הילד – ולהמליץ על דרכים לסיוע ולקידום הילד. במסגרת האבחון הדידקטי, נבחנות מיומנויות למידה בסיסיות, כדוגמת קריאה וכתיבה; וכן מיומנויות שונות הקשורות ללמידה, כגון: תפקודי זיכרון, מיומנויות שפה; ובמקרים רבים, תתבצע הערכה של הבנת הנקרא והבעה בכתב.
האם בעיות שמיעה וראייה יכולות להיות קשורות ללקות הלמידה?
כחלק מאבחון דידקטי מקצועי, שואלים את ההורים האם ביצעו לילד בדיקות שמיעה וראייה. חשוב מאוד לבצע בדיקות אלה בילדות, באופן תקופתי; ובעיקר אם קיים חשד לקושי בתחום. לעיתים קשיי קריאה קשורים לבעיות ראייה שונות, כגון קושי במיקוד ראייה, בתפיסה חזותית וכו'. על מנת לשלול בעיות אלה, יש לפנות לאופטומטריסט מוסמך או לרופא עיניים.
האם הבעיה היא רגשית?
חשוב לציין כי לקות למידה איננה בעיה רגשית או התנהגותית. יחד עם זאת, ייתכן כי אצל חלק מהילדים הסובלים מלקויות למידה באים לידי ביטוי גם קשיים התנהגותיים, חברתיים או רגשיים. בנוסף, ייתכנו מצבים בהם קיים קושי במרכיב רגשי אשר משפיע על הלמידה (ולא בהכרח קיימת גם לקות למידה). במקרה של חשד לקשיים בפן הרגשי, בנוסף לאבחון דידקטי – חשוב להפנות את הילד גם לייעוץ פסיכולוגי (במידת הצורך תיתכן הפנייה להשלמת אבחון פסיכולוגי, הבודק היבטים רגשיים והיבטים נוספים).
באיזה גיל ניתן לטפל בלקויות למידה ולרכוש כישורי למידה?
בדומה להפרעות התפתחותיות רבות, מומלץ לאבחן ולטפל בהקדם האפשרי. אבחון דידקטי נהוג לבצע החל מכיתה ב' (סביב חודש מרץ ואילך, לאחר שהייתה לילד הזדמנות לרכישת מיומנויות יסוד).
יחד עם זאת, הוראה מתקנת וסיוע לימודי ניתן לתת כבר מגיל צעיר יותר. במקרה של התלבטות, יש לפנות לייעוץ אצל איש מקצוע.
מהו הטיפול המומלץ בלקויות למידה?
הטיפול בלקויות למידה הינו הוראה מתקנת (הוראה מותאמת), המותאמת אישית לקשיי התלמיד וכוללת לימוד אסטרטגיות ומתן כלים על מנת לעקוף את הקושי. הוראה מותאמת יש לבצע אצל מורה שהוכשרה לכך.
יש לציין כי דיסגרפיה מטופלת פעמים רבות באמצעות ריפוי בעיסוק (נוכח העובדה כי היא כוללת מרכיב מוטורי; לדוגמא: אופן האחיזה של כלי הכתיבה).
לסיכום: התמודדות עם לקות למידה – באמצעות טיפול נכון ניתן לשפר משמעותית את התפקוד.
כתבה תמר פייר – .A.M באבחון ובטיפול בלקויות למידה